יש חדש ברשימה ובתגובות ל"מדוע לא אצביע לחד"ש"
מצטערת, לאחר לבטים לא מעטים, החלטתי סופית: לא אצביע לחד"ש.
חד"ש תלחם נאמנה נגד הכיבוש?
Eric Feferberg/AFP All Rights Reserved/ non-commercial publication
Eric Feferberg/AFP All Rights Reserved/ non-commercial publication
יפה, אחזק את ידיה מוראלית, בכך שאחפש מפלגה שתעשה זאת בלא לבוסס בבוץ האפליה, של נשים.
בחד"ש יש נציג יהודי שמסור לעניין איכות הסביבה?
יפה, אבל איכות סביבה כוללת גם איכות חיים. לנשים ולגברים כאחת.
מפלגה שאינה מעמידה נציגות ל-52% מאוכלוסיית הארץ – נשים כולן - לא אמינה בעיניי. אין בה חדש. יתירה מזאת, היא כופה עליי לומר הן למצב שבו גברים בלבד יחליטו בשבילי.
תודה, לא בשמי.
שאלה מאד לא נעימה עולה אצלי
האם כך נוהגת חד"ש בהכרה מלאה, מתוך הנחה - אנכרוניסטית – שהבוחר הערבי, הנתפס כלקוח עיקרי, לא יצביע עבור מפלגה שיש בה נבחרת נשים, ועוד ערביות, רחמא ליצלן?
בניגוד למצביעי קדימה
המגעגעים באווזית לשרון ולא נוגע להם כלל שהוא לא שם – וגם בחייו הערים לא ממש בשבילם היה - אני לא אצביע לנדיפות זיכרה הטוב של תמר גוז'נסקי, תבדל לחיים ערים.
אני גם מאד מאד תמהה על השתיקה הפומבית שלה בשאלה מרכזית זו.
עם כל החיבה לתמר גוז'נסקי – כאחת מן ההנהגה הקודמת היו לה שנים רבות לטפח מנהיגות נשים, להלחם על כך באותה מידה של מחוייבות שבה נלחמה על נושאים חשובים לכל.
בלעדיה, הרי חד"ש כיום היא כאדם שנשר ממנו עלה התאנה – ואפילו לא מתכופף להסתיר את ערוותו.
לא אצביע לחד"ש – לא ולא.
התעוררו שם, גברים לא מכבדים: השנה היא 2006.
הפסדתם אותי. רק אותי?
שלח/י![](https://pinterest.com/pin/create/button/?url=http%3A%2F%2Fou.gd%2F5fSA&media=http%3A%2F%2Fcorinna-hasofferett.com%2Fblog%2Fwp-content%2Fuploads%2F2010%2F05%2Fcorinna%2520by%2520zipi2687.jpg&description=יש חדש ברשימה ובתגובות ל"מדוע לא אצביע לחד"ש")
לבושתי אני לא יודעת רוסית, כך שהסתכלתי באתר שלך כמו תרנגול בא'ב, כדבר המימרא.
אולי תשקלי העלאת דברים גם בעברית, שנכירך?
ביחד זה נחמד ונכון.
במיוחד כשכולם מתכוונים לביחד שיוויוני.
לו כך היה לא היה צורך ברשימות שלי.
בלית ברירה צריך להצביע על האפליה ולדרוש את תיקונה בכל רגע שנתקלים בה, ובמישור האישי, מן הרגע הראשון שנתקלים בה – לפני שהיא מתרבה וחונקת.
ואם ינסו לדכא באמירה, "את פמיניסטית" – על משקל – יפת-נפש:
בסדר, זאת וזאת מקור לשמחה.
באשר לספריי, הנה קישור:
http://www.notes.co.il/corinna/1823.asp
מאחלת שמחות.
שלום לך קורינה, ולכל האחרים גם יחד… אני בושה ונכלמת אבל את ספרייך לא קראתי
כיוון שנודע לי עליך רק ליפני כמה דקות… אבל מהתגובות של החברה ושלך הבנתי שאתם מתווכחים או לא מתווכחים על "חד"ש או עבודה", אני לא אגיד לכם מה לעשות , בעיית הנשים קיימת וקיימת בטרוף של המוני נשים, ואני מודעת לכך, ותהיי בטוחה שלא רק אני… אבל לפתור בעיה זו אפשר רק בדרך אחת (כיוון שהאמזונס נכחדו לפני הרבה שנים וגם הם התרבו בעזרת גברים:) ביחד!!! ביחד ולא בניפרד גברים לחוד נשים לחוד או כמו בחד"ש יהודים לחוד ערבים לחוד!!! ובזות אני אגב נגד חד"ש ,ה"ביחד" זאת מילת המפתח, להילחם ביחד להסביר ביחד לחיות ביחד ולהבין שיש לנו אותם ידיים ואותם רגליים , אותם רצונות ואותם נטיות,אותם חלומות ופילו, כן , כן, אותו שכל, ואם הגבר קצת יותר חזק ,אז האישה הרבה יותר ערמומית והוא לא יספיק להשתמש בכח שלו…:) וגם לו יש את אותם בעיות של עוני וחוסר עבודה מילת המפתח היא יחד!!!
בכל מילה. תמיד כשיש נסיון לדו-קיום בין פלסטינאים ליהודים, איכשהו זה יוצא על חשבון הנשים. חד"ש מסרבים לשריין מקומות מתוך אידיאולוגיה "שוויונית", אבל מדומיינת. התוצאה – הנצחת אי השוויון הקיים.
באמת לא ידעתי על דע"ם עד לרשימה של יואב שטרן בהארץ.
גם לדע"ם אגיע ברשימה נפרדת, ככל שיעמדו לי
כוחותיי.
אוף, כל כך הרבה הבטחות, בסוף עוד יחשבו אותי לממלא מקום ראש הממשלה. אם לא למעלה או למטה מזה.
אהבתי את חוש ההומור.
גם לליכוד אגיע. (ברשימות).
קורינה, יש מפלגה שעונה בדיוק לנקודות שהעלית.
יש לה אג'נדה סוציאליסטית, והיא נגד הכיבוש ועוולותיו אך היא לא מתבוססת בלאומנות יהודית או ערבית, ועומדת בראשה אישה.
זאת מפלגת דע"ם שבראשה עומדת אסמא אגרבייה
והלינק שלה הוא:
http://www.odaction.org/
אני מבין שבבחירות האחרונות הצבעת ליכוד…
אני מצטערת שלא הבנת.
לו היו דבריי מובנים מאליהם לא היה עולה הצורך לכתוב ולומר אותם.
1.
אתה כותב: "ייצוג בלי אג'נדה של שיויון, אחוה וצדק מביא יותר נזק מתועלת."
אמת, אלא שזה רק צד אחד של המטבע. בלעדיו המטבע וירטואלי, חד מימדי.
אג'נדה של שיוויון, אחווה וצדק לא יכולה להתקיים ביושר וביושרה בלא ייצוג שיוויוני ולא מפלה נשים מעצם היותן נשים.
וזו, ידידי, הסיבה היחידה שבגללה נשים מופלות. גם בייצוג חד"ש לכנסת – שהוא אמור להיות המופת והאימות להצהרות הרמות.
2.
אין לגברים הזכות להעמיס על כתפיהם בלבד ובאופן לא שיוויוני את הזכות להיות במחוקקים ובנלחמים נגד אי השיוויון והאפליות במחסומים ובבית פנימה. זו גישה פטרונית, לא שיוויונית מצד מי שכך בחרו את הנציגות שלהם.
3.
קרא נא היטב את רשימתי ואת תשובותיי בתגובות. או אז תראה שאני חוזרת ואומרת: לא מסתפקת כלל וכלל בגולדה מאיר או במי שלא תהיה, אפילו היא אחת בדורה – זה עלה תאנה.
הגיע הזמן שהייצוג יהיה הוגן, ישר, שיוויוני.
מה שמקומם בחד"ש הוא שהיא לא חמאס ולא ש"ס – ונוהגת כמוהם בנושא זה.
לא צריך לשם תיקון העוולה להמתין עוד 58 או חמש מאות שנים.
תבין, כל עוד עוולה זו – שהיא האבא של העוולות – ממשיכה לרבות ולפרות, לא יהיה כאן תיקון אמיתי.
על כך אכתוב בקרוב רשימה חדשה.
4.
אתה מבקש שאזדרז ואגיש מוכנה ומזומנה השוואת מחירים ועלויות והמלצה.
קוראים לזה instant gratification
- משמע, הצורך לקבל סיפוק מיידי.
זה קצת עומד בסתירה עם הדרישה שלך מהנשים לחכות, כי התהליך, עד שיהיה בחד"ש מקום לנציגות נשים בבית המחוקקים, ארוך מאד.
ובכן, אני מבטיחה לך שתהליך הבחינה/ברירה/ סינון -אצלי יהיה קצר בהרבה.
ולו משום שלא נותר כל כך הרבה זמן עד ליום הבחירות עצמו…
בינתיים, ראה זאת כחומר למחשבה. אפשר תוביל למעשה.
לא הבנתי מה הנקודה שלך בכך שהאשה הערבייה מקופחת אפילו יותר מהגבר הערבי. האם זה משדרג את קיפוחך, האם את רוצה לשחרר אותה בהצבעה למפלגה ציונית עם ייצוג רב יותר לנשים ? האם את חושבת שגולדה מאיר ומרגרט תאצ'ר פתרו במשהו את קיפוח הנשים ? או שמופז, שיטרית, מרדכי וקצב שינו את קיפוח המזרחיים ? ייצוג בלי אג'נדה של שיויון, אחוה וצדק מביא יותר נזק מתועלת.
כמה גברים ו/או נשים ערבים כיהנו כשרים מאז קום המדינה ? כמה במשרות בכירות בשירות המדינה ? מה לגבי כל הנשים המקופחות כפועלות, במחסומים בשטחים, או בבתיהם בחברה המסורתית הערבית. איזו בשורה מביאות להן מרץ ומפלגת העבודה ? לבחור בחד"ש זה לא להלחם על משהו מחוץ לבית אלא להיאבק בתוך הבית (קרי בתוך המדינה הפשיסטית הזו) למען האפשרות הקלושה של שותפות יהודית ערבית וגם לשיויון לנשים. זה נוגע לחיים של כולנו וזו לא התנשאות. אף אחד מהמגיבים כאן התומכים בהצבעה לחד"ש, לא טען כאן שהייצוג של נשים בחד"ש מספק, או שצריך לוותר על המאבק לשיויון בין נשים וגברים בחד"ש ובכלל, להיפך. אלא שהמאבק הזה הוא יום יומי הרבה מעבר לשאלת ההצבעה הארבע שנתית. הרבה יותר חשוב לי שלבתי יהיו עוד סיפרי ילדות בהן הגיבורה היא ילדה ולא ילד מאשר שעוד דליה איציק תכנס לכנסת. היא זקוקה לדמויות הזדהות נשיות עכשיו.
אלא שגישתך לצמצום כל סדר היום לייצוג נשים ולפיכך להצביע לקדימה (עשר נשים במקומות ריאלים עד מקום 40) זה טירוף מערכות מצד כל אשת שמאל שפויה. הייתי רוצה להציע לך, במקום לעבור מפלגה מפלגה, לשקול אותן יחד אחת לעומת השנייה ולשתף אותנו בתוצאות.
תודה גם על המידע שלא היה ידוע לי – על אופן בחירת המועמדים בחד"ש.
אז נכון שיחסית לחמאס, לקדימה, לש"ס ומן הסתם גם למרזל – את ליברמן עוד לא למדתי – יחסית לאלה, חמש מאות בוחרים זה הרבה יותר ממסננת אחת.
עדיין יכלו להחליט על שריון. זו גם "אופנה" ראוייה לאימוץ.
לא בחרו בשריון מקומות ריאליים לנשים, וגם נמצאו נשים מפנימות דיכוי שגם הן באצילות התנגדו לכך, בתמימות פתטית ליתר דיוק.
אם חד"ש, לאחר כל רשימת מפעלותיה שאתה מעלה – עדיין לא הצליחה לנהוג בהגינות, בשיוויון ובחוסר אפלייה כלפי מעל למחצית אוכלוסייתה – הנשים – כי אז אין זו אלא הוכחה שאין סיכוי לנשים לתפוס את מקומן הראוי במנהיגות הפוליטית ואפילו בנצרת לא יהיה לאישה יותר מיום אחד בשנה של כמו-אי-אפלייה.
את בוחרת אבן בוחן של רמת הפריווליגיות.
בסדר. נלך על זה.
למי יש פחות פריווילגיות בחברה הישראלית, אפילו פחות מאשר לגבר הערבי?
לא לאישה הערביה?
מאידך, את לא יכולה לשנות, גם לא נשאלת, את צבע עורך, מינך, הדת והעם לתוכו נולדת.
אבל אם תנפנפי מעלייך את הפריווילגיה של היות פטרון המדוכאים, כי אז אולי השיקול שלך לא יהיה מושפע ממניפולציות של רגשי אשמה שמנסים להפעיל עלינו אלא מן השכל הישר.
באמת, כבר זמן להתפקח ולהפסיק להשלים עם תפקיד הפרייערית התורנית של הקיים.
את לא יכולה, מצפונית, להילחם למען שיוויון מחוץ לבית – כשאת משלימה עם אפלייה בבית פנימה.
ילדה לא תקנה זאת.
אם תעיין ביומני שרת, בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה ובתיעוד למינהו – תראה עד כמה קולה היה חלש – כי היית יחידה ובעמדת מיעוט כאשר סוף סוף הייתה לה דעה.
אמת ידועה היא שמיעוט נוטה, כדרך להסתגלות והשרות, להפנים את הדיכוי ולאמץ את דרכי הרוב.
כך או כך, מה שחשוב וקורע הוא שהנשים נבעטות מעמדות מנהיגות – של מחוקקות בכנסת – לא משום שיש רק גולדה מאיר אחת אלא משום שהדרתן היא אפלייה על רקע מין.
בלי כחל וסרק.
זו אמת שמגובה בעובדה המוצקה העומדת נגד עינינו מזה 58 שנים.
חד"ש ולא מפלגת העבודה היא הנושא של הרשימה והדיון כאן.
אני הולכת בדרך האלימינציה, מפלגה מפלגה, ומקווה שבסופו של דבר תשארנה כמה מפלגות שאוכל להתלבט ביניהן במי לבחור.
כבר נאמר שהדרך חשובה לא פחות מן היעד, על כן ראוי לתת את הדעת לנושא עצמו – אפליית נשים והדרתם מעמדות של מנהיגות פוליטית אך ורק משום היותן נשים – כמתברר לעיני כל. נשים – יוק.
כפעיל בחד"ש גם אני מצטער שהאישה הראשונה ברשימת חד"ש, מנאל שלאבי, היא רק במקום החמישי. אבל גם חד"ש נכנעה לאופנה חולפת, ובוחרת את מועמדיה בשיטת מיני-פריימריז. המועמדים נבחרים בהצבעה חשאית על ידי מועצה בת 500 איש, וכך קשה להטיל אחריות קולקטיבית על התנועה. יש לזכור שיש לנו פחות מקומות ראליים מרוב שאר הרשימות,.
אבל להסתכל על חד"ש רק כשלושה או ארבעה ח"כים זו התעלמות מהמציאות. חד"ש היא תנועה פוליטית במובן הקלאסי של המילה. יש לה אידאולוגיה כוללת ונרחבת, והיא כוללת קאדרים ומסגרות מגיל הילדות עד הזקנה. אחד מעקרונותיה הראשיים הוא שוויון בין נשים לאנשים. בתנועת הנוער שלה, בנק"י, פועלים נערים ונערות יהודיות וערביות בשוויון מלא ובקבוצות מעורבות. זה ממש קל לשבת בתל אביב ולדבר על שוויון לנשים. בכפרים ערביים קטנים ובעלי מבנה מסורתי נוקשה נתקלים מדריכי בנק"י לא פעם באיומים מצד הגורמים הריאקציוניים על מאבקם למען שוויון בין המינים. זה אחד מהנושאים שבשמם מסיתה התנועה האיסלאמית נגד חד"ש.
העיר היחידה שבה יום האישה הבינלאומי הוא יום חג ושבתון לנשים היא נצרת. מדוע? כי שם חד"ש נהנית מרוב במועצת העיר, והעבירה חוק עירוני לעניין זה ברגע שעלתה שם לשלטון ב-1974.
אחת מתנועות הבת של חד"ש היא תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות ישראליות), הדוגלת בפמיניזם, רדיקלית ועקבית פי כמה מנעמ"ת ומויצ"ו.
באום אל-פאחם למדו ילדים וילדות יחד בבתי הספר כל עוד שלטה שם חד"ש. ברגע שראש העירייה נבחר מטעם התנועה האיסלאמית (בתמיכתה הנלהבת של מפלגת העבושה), מיד הונהגה שם הפרדה בין המינים.
לכן לומר שחד"ש חוששת להציב אישה במקום ריאלי בגלל "החשש מהבוחר הערבי" זה פשוט אבסורד. עובדה שהייתה תמר גוז'נסקי במשך שתי קדנציות וחצי.
כעת יהיה מי שיאמר ש"זרקו אותה", אבל זה לא רלוונטי. אני לא סבור שמדובר ב"זריקה", אבל גם אם כן, אין לכך כל קשר להיותה אישה (הרי כך לא הייתה נבחרת מלכתחילה). לכל היותר מדובר בתככים ובמחנאות ששום מפלגה אינה נקייה מהם.
אז אם אינכם נשות ואנשי שמאל, אין סיבה שתצביעו חד"ש. אם אתם/ן אנשי שמאל, מה שצריך זה לבדוק מיהו שמאל בארץ. יש רשימת שמאל אחת, בעלת עמדות עקביות וצודקות בתחום המדיני, החברתי, הסביבתי, האזרחי ובשאר התחומים, כולל שוויון זכויות לנשים.
קורינה, כמוך, קשה לי שאין נשים במקומות הריאליים בחד"ש. ולדעתי זה לא מיקרי – בחברה הערבית החילונית הישראלית אי השיוויון בין הנשים לגברים לדעתי אף חריף מבחברה היהודית הישראלית החילונית. אבל, כשאני מסתכלת על הפריוילגיות שלהם אני זוכה כאישה יהודיה, ומשווה לפריוילגיות שחבריי הגברים הערבים זוכים להם, אני רואה שאני במקום הרבה יותר טוב. או במילים הפוכות – רמת האפליה נגדי כאישה בישראל היא כאין וכאפס לעומת האפליה נגד חבריי הגברים הערבים. חברה טובה לי ולבנותיי היא חברה עם כמה שפחות אפליה, גם כלפי הנשים, אבל גם בכלל. לכן בכדי לדאוג לחברה טובה לבנותיי עליי לדאוג לקבוצה אשר כרגע סובלת מההדרה והאפליה הקשה ביותר – וכאן התשובה ברורה: הערבים. אני מרגישה שחובתי כאזרחית עם עודף פריווילגיות לעומת עמיתיי הערבים, לפעול היום לזכותם לשיוויון.
למרות שעל דגל מרץ חרוט שיוויון לכל – אני מוצאת שבפועל הם לא מצליחים ליישם זאת. אני מאושרת שיש מפלגה שנותנת לי מקום כיהודיה שמאמינה בשיוויון לכל להשתתף בעשייה אמיתית למען שיוויון – אמנם לא עם דגש מספיק כרגע על השיוויון של נשים וגברים.
מסכים לגבי הייצוג הנמוך של נשים בכלל, עדיין, גולדה מאיר הגיעה מאותו מקום ממנו מגיע עמיר פרץ, ואולי זה ישכנע אותך להצביע לעמיר למרות ובגלל וכל ייתר החס וחלילות..
עד שאנשי השכונות העובדים והערבים מחליטים להצטרף לתנועת שמאל עד שהדרום והצפון הדפוקים והחלשים מוצאים תקווה באדם כעמיר פרץ אתם עכשיו מחפשים תנועה אחרת להצביע לה?
תגיעו לדרום תראו איך רכבים בדואים לוקחים סטיקרים בשמחה ומצד שני מזרחים ואשכנזים ואתה מבין שעמיר פרץ חייב לקבל את כל התמיכה האפשרית!
חייבים לחזק אותו הוא שינה את המפה הפוליטית אל תאכזבו את המצטרפים החדשים ותראו להם שוב שכל מה שנאמר נכון!
הצביעו רק לעמיר פרץ
למידע הזה צמאתי – ולא היה בידי. תודה על התרומה.
והתודות לתודות של שני.
אם רק גם בכנסת הבאה יהיו מנומסים כמונו…
לא, תגובתך לא ארוכה מדי שכן היא עניינית.
אתחיל מהסוף:
1.
הברירה אינה בין חד"ש לבין פתק לבן. אבל אי הצבעה לחד"ש תוך הצהרה מבהירה, עשוייה לצלצל בפעמונים ולטלטל שם את הדבקים בישן.
הצבעה לחד"ש במצב הקיים כמוה כהסכמה עמו ועל כן וודאי וודאי לא תביא ולו אחוז אחד של ייצוג נשים.
2.
הרשה לי שלא להסכים עמך – כגבר נאור אין לך את הפריבילגיה של הגברים בש"ס, למשל, ויש לך את הזכות והחובה לדאוג לקיום שיוויון נטול פריבילגיות.
3.
מאיזה מעמד אני?
רואים שאתה שייך למיעוט שעדיין לא קרא את ספריי.
4. מן השאלה הראשונה שלך, בעניין הסכנה שלחד"ש יהיו רק שני מקומות – משתמע חשש הגובר על כל החששות – שמא לא יהיה ייצוג יהודי בחד"ש וכך תפסיק להיות מפלגה סקטוריאלית.
אין מקום לחשש, חד"ש שאין בה נציגות נשים, היא כבר סקטוריאלית.
5.
המצע הוא החלום. העשייה היא הגשמתו. מה לי המצע המפואר ביותר – אם הידיים אינן של בעל הקול? במה זה שונה – להבדיל אלף הבדלות – מפוליטיקאי המבטיח שמפלגתו תלחם בשחיתות, בעוד הוא עצמו מושחת בעליל?
6.
שמפלגה תהיה לתפארת, זה דווקא רעיון לא רע. שתעשה את העבודה בשבילנו – נו, לשם כך היא נבחרה, לתת שרות.
הלא מה היא מפלגה נבחרת אם לא קבוצת אנשים
שבחרנו במכרז לניהול הקואופרטיב שלנו.
יש הגדרת תפקיד ואתה מחפש את מי שמעלותיה ומעשיה מעידים עליה שהיא הכי מתאימה לתפקיד.
7.
זה לא "החיים שלהכעיס לא מאפשרים זאת" – אלא הגברים הנאחזים באחוות הלוחמים כדבוקה שאין בה מקום ועד כמה שתלוי בהם – לא יהיה.
את החיים – אנחנו מייצרות ומייצרים, ממש כמו את מספר המקומות בכנסת של המפלגה המועדפת לשעתה. החיים אינם זה מזג אוויר שאין לשלוט בו כלל, ודאי שלא החיים הפוליטיים. בידינו הדבר.
צריך להרים קול, ולעשות זאת גם במרוצת ארבע השנים שעד לבחירות הבאות, ובכל רגע של חיי היומיום.
8.
החלופה שאתה מציע וחוזר ומציע היא: ותרי קורינה על הסולידריות עם עצמך, עם בנותייך ונכדותייך וכל נשות ישראל, יהודיות וערביות כאחת – למען הסולידריות עם הגברים הערבים.
בכך אתה בעצם מעניק לי – מעמד פטרוני שגם אם היה אמיתי – ולא מעלה חשש של מניפולציה רגשית – לא ארצה בשכמותו.
אסתפק בשיוויון. חבל שאת חד"ש זה לא מספק דיו.
אני איתך.
הפעם- גם אני לא אצביע חד"ש.
כפי שכתבתי בתחילת דברי על חד"ש, יש לי כמה בעיות עם רשימת חד"ש לכנסת וייצוג נשים בראשן. יחד עם זאת כיון שחד"ש אינה רשימה סקטוריאלית אני חושב שצמצום המבט רק "למקומות הריאלים" ברשימה הוא מטעה, עם פוטנציאל פרודי לא מבוטל. תחשבו מה צריכות להיות הזהויות של המועמדים לכנסת במידה וחד"ש תרד לשני מנדטים.
כולנו היינו רוצים מפלגה שתהיה לתפארת, נקיה ומצוחצחת שתעשה את העבודה בשבילנו ונוכל ל"עשות לביתנו", אבל החיים, להכעיס, לא מאפשרים זאת. כאשר מפלגה לא סקטוריאלית מציגה רשימה סבירה לכנסת עם מצע שאנו מזדהים עימו, חלק מהאחריות על תוצאות ההצבעה עובר אלינו המצביעים. לכן ניסיתי להראות שיש דרך אחרת להסתכל על רשימות המפלגות. דרך זו מעבירה חלק מהאחריות לנו כמצביעים, או כמי שאינם מתפקדים למפלגות ומשפיעים על דרוג הרשימה. בהסתכלות כזו מספר הנשים בכנסת אמנם לא גדל למרבה הצער, אבל לפחות לא מבטלים בכזו קלות את הרע במיעוטו.
כפי שציינתי אני נהנה מפריבלגיות רבות אשר מהן נגזרת הבחירה שלי ומהן אני בוחר להחליט מה מהותי לי יותר ומה פחות בבואי להצביע. אולם נדמה לי שגם לך קורינה, יש כמה פריבילגיות כאשה יהודייה (גם אם אינני יודע מאיזה מעמד את). למי שרואה את עצמו כשמאל יש יכולת וחובה להביע סולידריות עם מי שמיצג את המדוכאים והמודרים. קו הגבול הוא הציונות. וקיפוח הנשים אינו מבטל את הצורך להאבק בקיפוח הערבים ובקיפוח הנשים הערביות והקיפוח של הבדואים והבדואיות בתוכם.
אז מה קורינה האם פתק לבן יביא ל52% ייצוג נשים?
נ.ב התנצלותי הכנה על אורך התגובות שלי
עמרי, ההשוואה שלך בין העשיריות הראשונות היא לא רלוונטית לחלוטין. ההשוואה צריכה להתמקד ב"מקומות הריאליים" בכל מפלגה (ואם נורא רוצים, אפשר אח"כ להוציא מזה אחוזים):
חד"ש: 0 נשים, 4 ערבים, 1 יהודים
מרצ: 2 נשים, 0 ערבים, 6 יהודים
עבודה (בהנחה שהם באזור ה-20): 5 נשים (מתוכם אחת ערביה), 3 ערבים (בהנחה שמחשיבים דרוזים), 17 יהודים
אני מקווה שהתשובה שלי לעומרי עונה לשאלתך.
אני בהחלט מצפה לייצוג מלוא ה-52% של הנשים – שמוצדק, ודאי את מסכימה, יותר מגזלת הרש – אותם 80%-100% גברים שמתיימרים לדבר בשם מחצית האוכלוסיה וכופים את רצונם.
הדרך שבה הם הגיעו וגם משמרים את כוחם, אינה דמוקרטית ועל כן כל עוד כך המצב – דמוקרטיה אין כאן ממש.
מה שמקומם וגם יש בהחלט לחשוש מפניו – הוא מצב שבו מפלגה נאורה כמו חד"ש – שחרטה על דגלה מלחמה באפליה – לא יודעת ליטול קורה מבין עיניה.
אם נשתוק, מחר זאת תהיה מגיפה.
לכך אני לא מוכנה לחכות בידיים שלובות כמו תלמידה צייתנית לרע.
תודה גם לגאולה, כמובן.
כגבר, יש לך פריבילגיה נקיה להתנגד לאפליית מנהיגות נשים.
ההצבעה לחד"ש ולכל מפלגה שאין בה כהוא זה ייצוג נשים במקומות לא-קישוטיים – כמוה כהסכמה שבשתיקה.
אמנם החוק עדיין לא רואה באפליית נשים בייצוג בכנסת עבירה פלילית, אבל זה רק משום שהמפלים הם רוב המחוקקים.
אני מודה לך על ההשקעה בהשוואות. אמרת עשיריה והעדפת תריסר.
איך זה ייראה אם נבחן את המספרים הריאליים? איך תראה טבלת המקומות המדוייקים בהם מוצבות נשים בכל אחת מהמפלגות?
באיזה מקומות מוצגות 2 הנשים בחד"ש?
אכן לא די לי בייצוג הלא שיוויוני בעליל שקיים לנשים כיום במפלגות – אבל מכאן ועד להתעלמות גמורה, המרחק רב.
באשר למדיניות, להערכתי – מקדימה (את הנימוקים הבסיסיים מדוע לא אצביע בשבילה כבר ציינתי באחת מן הרשימות הקודמות – מקדימה שמאלה – אין מפלגה שלא תפעיל תזוזה – אם תרצה ואם תמאן.
מה לעשות, עוד לא נולד אצלנו סאדאת ישראלי.
אולי גם לא ייוולד עד שלא יהיה לנשים ייצוג ריאלי, של 52% בכנסת ובמנהיגות החברתית.
להצביע בשביל חד"ש או ש"ס או כל מפלגה שדוחפת הצידה נשים, זה לקבל את תפקיד הקורבן, האזרחית הסבילה שבאלטרואיזם המצופה ממנה – תתאבד למען המדינה.
לא אני.
כאישה, אין לי פריבילגיה יותר גדולה מזו
שאעמוד על זכויותיי.
שיש בה נציגות של 52% נשים. אם את מחכה למפלגה כזו, לא תצביעי במשך שנים רבות, כנראה.
חיים קלים עשית לעצמך קורינה, כאשר פסלת את חד"ש ולא פירטת בעד מי כן תצביעי. למען הגילוי הנאות אני גבר אשכנזי ממעמד בינוני.
אכן חבל מאד, מאד, שאין מועמדת במקום ריאלי בחד"ש. אך אם היית כזו במקום שלישי האם היית בוחרת בחד"ש ? ואם חד"ש היית זוכה בשני מנדטים והמועמדת לא היית נכנסת לכנסת אז היית חושבת שעשית טעות חמורה ?
אפשר גם לטעון נגד חד"ש שבראש הרשימה עומד בורגני שסדר היום שלו על סף הלאומנות, או שהמועמד השלישי שלהם עמד בראש ארגון הגג של הירוקים שכלל את קרן קיימת (ואני מקווה שאני לא צריך להסביר מה הפסול בקק"ל).
אבל אולי נשחק רגע בנדמה לי ונסתכל על מדד אחיד לכל המפלגות ולא נאשים אותם במה ריאלי ומה לא, כאשר בעצם "מהו מקום ריאלי" הוא דבר שלו אנו אחראים כמצביעים. במועמדים בעשירייה הראשונה, באופן כללי, אפשר לראות את ההתייחסות של המפלגות לבעיות שעל סדר היום גם כאשר המקומות אינם ריאלים, כפי שמשתקף ברשימה להלן.
חד"ש: 2 נשים, 7 ערבים, 3 יהודים
בל"ד: 2 נשים, 10 ערבים, 0 יהודים
מר"צ-יח"ד: 3 נשים, 1 ערבים, 9 יהודים
עבודה: 2 נשים, 0 ערבים, 10 יהודים
אז בהנחה שאינך שוקלת את אחת הרשימות המתנדנדות מתחת לאחוז החסימה, מה נותר להצביע למי שרוצה להצביע לשמאל (או לפחות ל"שמאל") ? אם כל הכבוד לעמיר פרץ, אלו לא בחירות אישיות, והרשימה של העבודה לכנסת כוללת שר ביטחון באינתיפאדה וראש שב"כ. המחויבות של העבודה לשיויון היא דבר שעדיין לא הוכח ובכף החובה ביחס למיעוט הלאומי הפלסטיני בארץ יש לה קופת שרצים גדולה.
אז אולי מר"צ-יחד ? ובכן בראש מרץ עומד יוסי ביילין והדגל שלו שאומץ ע"י מר"צ הוא יוזמת ז'נבה שעקרונותיה הם בין היתר: "השארת רוב האוכלוסייה הישראלית ביהודה, בשומרון ובמזרח ירושלים תחת ריבונות ישראלית" וכן "פתרון בעיית הפליטים ללא זכות שיבה לישראל . מר"צ וביילין כבר הראו שהם לא תעמוד נגד הפרטות שהם מוכנים לתת לגיטימציה לליברמן. הם גם מוכנים להיכנס לקואליציה עם קדימה. אז אמנם כמה מחברי הטובים יצביעו למרץ אבל לא אנשי השמאל שבהם.
ואחרונה חביבה בל"ד, שאם כל הכבוד שיש לי לחבריה, בשאלת הייצוג לנשים היא לא טובה כמו חד"ש.
ולסיום, במצב הנוכחי הייתי מצביע לחד"ש או בל"ד (מבחינת הייצוג) גם אם כל מועמדיהם הריאלים היו נשים ערביות, אבל זו כנראה פריבילגיה של גברים, אשכנזים מהמעמד הבינוני
שבגללה גם אני לא אצביע חד"ש.
צדקה תמר גוז'נסקי. אם שלי יחימוביץ הייתה מצטרפת לחד"ש ההצטרפות שלה לפוליטיקה הייהת צוברת תאוצה מדהימה.
המפלגה הזו הייתה מגיעה בקלות לחמישה מנדטים ויחימוביץ. והערך הסגולי של יחימוביץ היה ממוצה עד תום.