דו"ח ביניים: מצב האמת olive trees

פורסם ביום חמישי, 14 אפריל, 2005, 23:55 כתבה למדור הופכת עולמות

ככה, לגמרי במקרה

שמתי לב שעצי הזית מתרבים בשכונותינו כמו פטריות אחרי גשם.

או – כמו אחרי פשיטה של שודדים ביער, כשהמזדמנים בדרכם של הגזלנים נותרים עירומים וחסרי כל.

כתבתי על כך כאן וגם כאן.

מסתבר שאני לא היחידה הפוקחת עיניים.

אדם מכובד כתב שבטכניון צמחה כיכר וצמח בה בן לילה עץ זית מופלא.

פניתי לדובר. פניתי לנשיא.

הראשון לא ענה בהרבה מלים. האחרון ענה בשתיקה.

לפרופ' יצחק אפלויג, נשיא הטכניון, שלום רב,

פניתי למר עמוס לבב, דובר הטכניון, וביקשתי מידע ממוקד באשר לעץ הזית העתיק
ב"כיכר לואי" אצלכם.
מאחר ובמקום תשובה עניינית ומבוססת התבקשתי "להאמין" ומאחר ואנכי, כמו הטכניון,
(
למרות ואולי בשל היותי סופרת) מאמינה בעובדות ובאסמכתאות, אודה לך מכל הלב אם
תואיל בטובך להנחות את מר לבב כי יראה נא לעשות ששאלותיי תעננה, במלואן וללא
שיהוי.

לתשובתך, מצפה בתודה,
הסופרת קורינה

From: <Amosl@dp.technion.ac.il>
To: Corinna

: Thursday, March 31, 2005 2:46 PM

לסופרת קורינה שוב שלום
הטכניון ידוע בהודעותיו ותגובותיו האמינות לתקשורת
אבקשך להאמין לתגובתי הקודמת, ולא להטיל בה ספק, כפי שעושים עשרות עיתונאים  בארץ ובחו"ל
עמוס

מאת: Corinna

אל: לבב עמוס

לעמוס לבב שלום,
תודה על תגובתך.
1.
האם תואיל בטובך למסור לי את השם המלא של האיש וכתובתיו בדואר ובטלפון
בסכנין כדי שאפשר יהיה לברר מאיזה בוסתן נלקח העץ?
2.
האם קיימת אסמכתא לאותה רכישה (קבלה) והאם תוכל בטובך לשלוח לי העתק שלה?

לתשובתך הנאמנה, בתודות,
הסופרת קורינה

—– Original Message —–
From: Amosl@dp.technion.ac.il
Sent: Thursday, March 31, 2005 7:03 PM

לסופרת קורינה שלום
הנושא כבר נבדק ונמצא חד משמעית כי העץ היפה הובא מב\סכנין שבגליל
עמוס

מאת: Corinna: ה 31/03/2005 16:47
אל: press@techunix.technion.ac.il
לעמוס לבב הנכבד שלום,
בעקבות רשימה שפרסמתי בבלוג שלי באינטרנט, המועתקת בהמשך,
הופנתה תשומת לבי לכיכר הזית העתיק שהופיע בן לילה בטכניון.
אודה לך אם תואיל להשיבני, מאין הובא עץ הזית העתיק, האם ידוע במפורש ולבטח
שלא נגזל ועמו נגזלה פרנסת פלשתינאים בשטחים הכבושים – עם כל הרעות הנלוות?

לתשובתך הנאמנה, בתודה,
הסופרת קורינה

אישה כתבה ממקום אחר:

"ברגע זה פורקים חמישה עצי זית גדולים בחצר טירה בסביון."

פניתי לבעלי הטירה המתחדשים.

"באיזה הנושא?"

עניתי, "עצי הזית."

מאז בעלת הבית יוצאת ולא פנויה.

באינטרנט מתועדים בעלי הטירה כנוכסים קרוב למיליארד – דולר או שקלים – לא זוכרת כי זה וזה רב למדי.

האמת ניתנה להיאמר. בידם של רוכשי עצי זית גזולים, שנחתו בישראל -  להשיב אותם לבעליהם.

לא צריכים עצות מסופרת שפתאום התעוררה.

ודאי זה מכבר הבינו שעבירה לא הייתה באה לעולם, לולי שיתפו פעולה עמה ועם יזמיה.

נחמו נחמו עמי. הנה קמים הם והולכים, עצים אלה שכבר הפכו לרכוש דניידא, מנגבים רסיס דמעה, נושקים למאמציהם,

וחוזרים-מוחזרים אל מקומם.

בוש לא אמר מלה, שרון לא פסק ולא הורה – הכל נעשה מתוך מצוות הלב ויושלם לבטח עוד לפני יום כיפור כלשהו.

נבוכים ומבוישים מפנים נערי הגבעות את הצמיגים ואמת מנתיבי איילון תזעק עמם:

"פנו דרך! המשיח בא!"

אל תגלו לויקיליקס. רק לחבר/ה.

תגובות

מאת קורינה:

אלא אם כן קנית במשיכה, או המכירה נכפתה עליו.
הראה לי פלשתינאי שמוכר עץ זית עתיק ואומר לך מי הקונה.

מאת ג'ק:

קורינה שלום,
אם קניתי עץ זית עתיק מאוד, מבעליו,
פלשתינאי חביב מהר חברון, האם גם אז נחשב הדבר לגזל בעניך?

מאת קורינה:

ואם אמנם אמת בפיך ואתה נמצא "אצלנו במושב" ואולי אפילו גדלת שם, כי אז ידוע ידעת שממש כמו בני אדם, עץ בן יומו או בן עשר נראה ממש כמו צוציק ליד עץ בן חמישים או "מתקופת הרומאים".

אני מקווה לפרסם בקרוב רשימה של בוטניקאים בנושא.

אבל שוב, חביבי, ישנה השאלה האתית: מעל למאה אלף עצי זית נעקרו ונעשקו מן הפלסטינאים בשטחים – עצים שהם מטה לחמם ובנפשם, תרתי משמע.
וכאן אצלנו עצי הזית היו לאופנה להתהדר בה.
כמו לאכול ליד רעב ולהגיד לו, אתה תהנה מן הריחות חביבי. זה בחינם, נכון שאנחנו נדיבים?

מאת צח אומן:

אם אני זוכר נכון, אחראי המטעים אצלנו במושב פעם ציין כי לפעמים מצלמים עצי זית "עתיקים", אך משום מה גם עץ זית בן חמישים שנה נראה אותו הדבר.

מאת קורינה:

1.
קיבלת הפנייה לתרגום האנגלי לתחקיר של מירון רפופורט.
קרא אותו.
אותו בלבד. כל היתר לא רלוואנטי לנו. אתה כבר צריך לדעת עכשיו איפה רשימה זו התפרסמה בעברית.
שם האמת.
2.
נימוס אינו משחק אלא תוצר של חינוך, לפעמים מגיל רך, לפעמים כזה שאדם מלמד את עצמו מתוך שלבו נוטה לנועם הליכות ומואס בוולגריות.
3.
הבלוג הוא ביתי, אני סוברנית בו ממש כמו בביתי.
גם בית שדלתו פתוחה לרווחה, מצפים בו מן האורח להשיל את נעליו ולהשאיר את הבוץ מחוץ לפתח.
כותב התגובות הוא אורח המשתתף בשיחה או דיון. הדיון מתקיים לפי החוקים של בעלי הבית שבמקרה זה הם לשון נקיה, נימוסין נאים, דרכי נועם.

אין לי ספק שהדברים ברורים לך, שכן התקשורת שלך, נכון לעכשיו, ויחסית לעבר, משילה את היצר הרע ומשתדלת להיות עניינית.

וזה טוב, כי עם כל החיבה שאני רוחשת לפרצי רוחך, הנימוס הוא כאן מבחן שיבולת, מה שאינו עובר, נמחק.

הגיעה השעה שאחזור לספר שבכתובים.
לפני זה עצתי האחרונה לך,רחק מן הווכחנות שכל כך פושה בארץ. היא לא מיטיבה עמך, לא מיטיבה עולם.

מאת ליאור:

את מדברת על "אמת" ומביאה אתר כמו המוניטור.
המאמרים שם מציגים את "הטבח בג'נין" שגם תחקיר האו"ם מודה שלא התרחש, הם מתארים הוצאות להורג של אזרחים וקבורה המונית של הגופות. על פי הכותבת שם נירצחו בג'נין לפחות 150 פלסטינאים.

http://www.palestinemonitor.org/Feature/refugees_flee_camp_with_reports.htm

זאת ה"אמת" שלך?

מאת קורינה:

קישור לתחקיר של מירון רפופורט, שלא נס ליחו, בתרגום לאנגלית:
http://www.palestinemonitor.or….20Olive%20Harvest/uprooted.htm

1.
השם הוא הזהות.
הכינוי הוא מסכה.
דיבור אמת מתחיל בהצגת השם האמיתי.
2.
נראה שיש לנו הגדרות שונות ל"כאבנו".
3.
שמחת אביך נוגעת ללבי. עכשיו הכפל אותה בשמחת מי שזו פרנסתו היחידה מזה דורות וגם חשוב איך יגן על העץ נכדו ונינך, כן ירבו.
אינך קולט שנעשה כאן עוול נורא?
קיומי.
נין נינו של הכיבוש שבא עלינו לטובה.

מאת זורגי:

אילו הוכחות יש לך?
מלבד תחקיר מלפני שנתיים?

אין בלבי כלום לא על בעלי הטירה בסביון ולא על הכיכר בטכניון, כמו שמעבר לעובדה שהערבים אויבים שלי, אני מקבל את כאבם (האם את מקבלת את כאבינו?).
לאבי בחצר יש עץ זית, עץ שנשתל קטן ועכשיו הוא גדול יותר. וכל שנה הזיתים שלו ממלאים את אבי בשמחה.
רק שאלה אחת, ספקי נא ראיות ולא ספקולציות.

גם אם את לא יודעת מה שמי, זה לא רלוונטי לנושא עליו מדברים, לעומת רצונך להיות גם תובעת, גם מושבעת וגם שופטת!

מאת קורינה:

לא חשוב מה המקצוע של הבן אדם – חשוב האומץ ובראש וראשונה האומץ להזדהות בשם המלא.

עכשיו פקח עיניים והסתכל היטב בתמונה מס' 23 שבכאן:
http://www.notes.co.il/corinna/10515.asp
רואה עצים עקורים על שורשיהם?
עכשיו לך נא אל הקישור לתחקיר שפרסם מירון רפופורט ב"ידיעות אחרונות" לפני קרוב לשנתיים:
מלא עובדות, שמות, אנשים מזוהים בשמם.
גנבים מזוהים בשמם.
הטקסט באנגלית. "ידיעות לא מפרסמים רשימות קודמות באינטרנט. אבל אתה יכול ודאי לבקר בארכיון "ידיעות אחרונות" או של ספרית אריאלה, ולקרוא את הנוסח המקורי העברי.

עכשיו נסה נא לפנות לעיריית תל-אביב, מחלקת גן ונופים ולבקש את מלוא שרשרת היוחסין של עצי הזית הוותיקים.

ולבסוף חשוב בלב טהור: האם במצב זה שבו מצד אחד אנשים נגזלים ממקור פרנסתם – מטעי הזית – מה מבטא פרץ ההתלהבות הישראלי לעץ הזית? תזכורת גאה לכיבוש ולעושק? רגישות? רצון כן בשלום? יחס של כבוד לשכן הנעשק?

ומה היית מרגיש לו היית אתה הנעשק כך?

לו היית יונה, או נוח.

מאת ליאור:

"אין ספק שחלק גדול מהעצים שאת מזכירה נגנבו מידי בעליהם הפלשתינאים"

אין הוכחות,
אין שמות,
אין תמונות,
אבל גם "אין ספק"!!

אם אין ספק אז מדוע שלא תפרסמי את שמותיהם של אותם בעלי בתים בסביון שלכאורה אשמים באחזקת עצים שניגזלו מפלסטינאים?

באשר לחוסר נימוס, אני ממאן לשחק את המישחק הזה. הרי את מחקת כבר הודעות שלי בעבר בגלל שלא מצאו חן בעיניך, מבחינתי זהו חוסר הנימוס הגדול ביותר ולא קראתי שום התנצלות בנושא. אני רק כותב כאן ולא מגיע אליך לבלוג לביקור נימוסים.

מאת זורגי:

אין לך הוכחות, אלא רק תחושות בטן, או משהו על גבול הנסיבתי ביותר (במקום אחד עקרו עצים ובאחר שתלו עצים).
ומזה, את בונה תיאוריות שלמות, שאפילו מר רפפורט אינו יכול לאששן…
נראה לי שטוב שאת סופרת ולא שופטת או עורכת דין…

מאת קורינה:

על חוסר הנימוס בתקשורת, כי אז הדרך לפניך ועדיין ארוכה.

כפי שכתבתי ברשימות הקודמות שהקישורים אליהם מובאים למעלה, מסתבר שהעיתונאי מירון רפופורט, כיום בהארץ, ערך ופרסם ב"ידיעות אחרונות" לפני קרוב לשנתיים, תחקיר כלל לא זניח בנושא, שזיכה אותו בפרס בינלאומי.

ליתר בהירות, הנה קדימון מן הרשימה הבאה שלי,
והוא ציטוט מתשובה בדוא"ל ששלח אליי מירון רפופורט הנכבד עצמו.
הדברים מתפרסמים לאחר קבלת הסכמתו.

"אין ספק שחלק גדול מהעצים שאת מזכירה נגנבו מידי בעליהם הפלשתינאים. לגבי העצים בסביון, אני שמעתי עוד כשכתבתי את הכתבה לפני כמעט שנתיים, כי אחת המשתלות העוסקות בנושא עמדה למכור כמה עצי זית עתיקים לווילה בסביון במחיר של כ-25.000 (עשרים וחמש אלף) שקל לעץ. אבל, לצערי, קשה מאוד להוכיח את הדברים האלה ברמה של כתיבה בעיתון. העצים עוברים כמה ידיים עד שהם מגיעים אל הנחלה (לא אל המנוחה) בסביון, בדרך כלל דרך סוחרים מכפרים במשולש, שלא ממש מתלהבים לשתף פעולה עם התקשורת ולהודות שהם סוחרים בעצים שנגנבו מאחיהם הפלשתינאים מהצד השני של הגדר."

מאת ליאור:

ההערות שלי מתייחסות לאמירות שלך בסיגנון:

"העובדה שרבבות עצי פרי נעקרו ונעשקו, והיו לאופנת עצי זית לקישוט המדינה, ראוייה לתשומת לב רצינית."

אם היית בודקת את העובדות היית מגלה שאיש לא זקוק לעצים שניכרתו מאחר ויש תעשיה שלמה של גידול עצי זית לנוי, ההאשמות שלך חסרות בסיס. יתר על כן, בתמונות שאת מביאה ניראים עצים גדומים ולא בורות מהם נעקרו עצים, מי שירצה למכור עץ זית יאלץ לחלץ אותו מהאדמה עם השורשים.

לשאלתך, אני מניח שגידול עצי נוי למכירה הוא ענף בן לפחות 20 שנה אם כי ב 10 השנים האחרונות הוא תפס תאוצה משמעותית. אגב, הייתי מציע לך לחקור לפני שאת מקבלת כלשונם שלטים בסיגנון:

"למכירה עצי זית עתיקים, בני מאות שנים"

מאת קורינה:

תודה על החריצות.
לך אל המנומסים, בני, למד דרכיהם וחכם.

מאחר והתחלת במבצע, אמור נא את העובדות:
מתי הוסבו במושב משמרת ובשרון שטחים לגידול אלפי עצי זית?
באיזה גיל הם נשתלו?
אצל בני אדם תיתכן מחלה כזו, שילד מזדקן כבר בגיל רך.
האם נפלה מחלה כזו גם בעצי הזית?
המדוברים הינם עצים ותיקים מאד, ליאור.
פקח עיניים.

מאת ליאור:

אין שום בעיה להשיג עצי זית או כל עץ אחר. בשרון ישנם חקלאים שכל עיסוקם הוא גידול עצים ומכירתם לגננים. במושב מישמרת למשל הוסבו כמה מאות דונמים של פרדסים לגידול עצים כאלה (מדובר באלפי עצים). שם ובמקומות אחרים ניתן למצוא זנים שונים של עצי זיית למטרות נוי.

חבל שאת שוב מתעצלת לבדוק עובדות וממהרת להסיק מסקנות.