נעגמתי לשמע הידיעה

photo_manipulations_15a new roadמשה נגבי מת. לא, לא ייתכן. בלתי נתפס. שוב ושוב המתים נבלעים בחורים שחורים שמקיפים לב וחיים.
 
לפני שנים, כשהתחלתי במסע הנורא נגד משרד האוצר המכונה ׳דואג לזכויות ניצולי השואה׳, הזמין אותי לדיון בתוכנית הרדיו שלו בירושלים.
שלושה דברים זוכרת מאז.
אחד, ששאל אותי אם עושקים את ניצולי השואה ותמימותי האיגנורנטית לא ידעה את התשובה.
שנית, שהיה שם גם האיש הישר מהליכוד, שר – זה היה לפני בחירות – ובתורו האיש הצנוע אמר, ״לא כל אחד חייב להיות שר!״ ושתקתי בנימוס אך כל הדרך חזרה לתל אביב אמרתי באוטובוס אל האפילה, לא כל אחד. אחת ועוד אחת ועוד אחת.
ושלישית, שהיה שם בחור אשר סיפר, כשהסיע אותי לתחנת האוטובוס, שהוא לוביסט בכנסת לפרויקט של יזם מגייס מארחים לתיירים לקראת שנת אלפיים – שבה לבטח יגיעו מליוני נוצרים כחול אשר על שפת הים, בתי המלון לא יכילו את העם הרב, כך הוא פימפם וידעתי ששקר.
היזם קיבל חוק מהכנסת שאיפשר לו לקחת אלפיים ש״ח מכל מי שהציע את דירתו והוא אמור היה לכוון אל דירות המארחים את התיירים, שלא הגיעו – אבל היזם יצא בהון לא קטן, כמו שאומר Tudor Arghezi' ״קל כל כך להביא אנשים לכך שיסכימו כי יוליכו אותם שולל.״
corinna by zipi