רשמי העיר העשנה

רשמי העיר בין לבין

220px-Mavricaרגעים אחדים בטרם נפתחו שערי שמיים וכבישים, יצאתי לערוך ׳הבדלה׳ בין אוויר הרחוב שהצעיר בחמישים שנה ליום אחד – לבין 364 הימים הנוראים הבאים עלינו בזיהום ורעשי המכוניות.
אהה, כמה טוב היה לרגעים אחדים.

העצים קראו, טוב שזכרתם את קיומנו, הנה אנחנו כאן סובלים יגעים סיזיפית 24/7, לא חראם?
ואז, כתשובה לתקיעת השופר עברה בשטייטל/עיירתנו הקדושה מכונית משטרה כחולת פנסים וקול חמור רך של גבר קרא:

״הורים שימו לב, העלו את הילדים למדרכות, תנועת המכוניות מתחדשת!״

מיד עלה אצלי זיכרון מקרה למחרת אחד מימי הכיפורים כשאספתי מן הכביש ילד כבן שלוש שרכב לו באופניו הזעירים, עד שעצרתי את התנועה ובלא מלה מיותרת ליוויתי אותו לאימו, שניבטה אלינו מחלון המטבח שלה.

גם לכן/ם קרה מקרה כזה אי-פעם?