מירי רגב עירומה על פרווה

הרגע ראיתי תוכנית שכנראה שודרה בערוץ כלשהו בטלויזיה, לא התעכבתי על הפרט הזה – תוכנית שהיא ראיון עם מירי רגב בשם 'הפנים האמיתיות'.
יש שם רגע שבו אסיסתנטית מושיטה מפית נייר למירי רגב, שתנגב לחלוחית מעיניה. כי הנה התגלה החטא הקדמון – גם היא עברה את מרד הנעורים כלפי הוריה, גם היא רצתה להיות ישראלית ולדבר רק עברית.

מירי רגב לא יודעת/מוחקת שלא היו ילד וילדה עולה חדש/ה שלא ענו בעברית להורים שדיברו אליהם בפולנית/רוסית/רומנית/הונגרית אף הם.
כך עשו כולם, מירי. כך עשו כולן.

קוראים לכך 'מרד הנעורים' מתובל בגאוות המהגר/ת שמסרבת לתגית הזר/ה בארץ ורוצה – ממש כמו המקרה האחד ממליונים שלך – להמהל.
כך חיים וחווים את המערבל אליו הושלכת מן הבית המוכר אל החדש והזר.
את בוחרת ברחוב והופכת לחתולת רחוב.

הרחוב הוא תנועת נוער או חבורת פשע ובאמצע קבוצות הזדהות מנחמות רגועות יותר או פחות. כשהמשותף לכולן – שומעים זאת גם כיום ברחוב, באוטובוס, בכל רגע שמוציאים כף רגל מן המבצר הפרטי – המשותף לכל הוא הצעקנות. הצרחנות היא המשותפת. הצווחנות שאומרת, "הקשיבו לי. לי ורק לי.
אני, מצידי, לא רוצה להקשיב לכם."
היום קוראים לכך 'הפרעת קשב'.

כשמגרילים תפקיד של שרה, בכל מדינה תרבותית, במערב/במזרח התיכון/ ביפן ובקוטב הדרומי יודעים שהתפקיד הינו תפקיד שירות. שרות הכלל, בלא יוצא מהכלל.
אמרה זאת יפה המועמדת לנשיאות ארצות הברית ועל כך שבחו אותה הרבים והציבו אותה ותכונות אלה של שירות הכלל בלא יוצא מהכלל, הציבו כהנגדה לאיפיוני יריבה הרומסני. The Tramping Tramp

ישבתי בשקט והקשבתי לראיון עמה שהתגלה לי ביוטיוב, רואה איך נחצה הגבול הדק שבין יח"צנות לדמגוגיה.
כי מהי דמגוגיה אם לא הבאת שקרים ואי אמיתות בכפיפה אחת עם אמת מוכרת, כמו הן תאומות סיאמיות, חלק מהאמת מחובר לעיקר הגוף של השקרים ואין להפריד כי הפרדה תביא למות השקר.
כך מירי רגב אומרת, 'חונטות', 'קליקות' ומה לא, כאילו לא ידענו.
תיקון אינו החלפת רע אחד ברע אחר, ממש כמו הדיקטטורה של הצאר הרוסי לא באה לידי תיקון בדיקטטורה של סטלין, ברוסיה – או הדיקטטורה של הפשיזם הרומני בימי מלחמת העולם השנייה לא הגיעה לידי תיקון כשהוחלפה בדיקטטורה הקומוניסטית ועד לצ'אושסקו.
רע לא מתקן רע.
כדי לתקן רע צריך מידה של חמלה כלפי עצמך כתנאי ראשון לכך שתמצא לך חמלה כלפי העולם. וכוחות הנפש, האומץ והתבונה לעשות תיקון מלא.

לצערי, ישראל ועם ישראל שיצא מחולשה ודיכוי – היה למסגד הסוגדים לכוח. כל המדינה מתנהלת כקהילה המרקדת סביב העגל החלוד של כוחנות-ויהי-מה. על כן בנט יכול להגיד שהוא לא מתנצל ולקבל מחיאות כפיים כאן ורק כאן ומירי רגב יכולה לדרוש השתלטות נוקמת.

כל זה לא יכסה, מירי רגב, על העובדה החדה: את, את עצמך טרם תיקנת.
מה שמזכיר לי בדיחה ישנה: איש מבוגר בא לצלמניה ומבקש להצטלם עירום על פרווה.
"למה?" שואל הצלם.
"כשהייתי תינוק לא צילמו אותי עירום על פרווה, אז צריך לעשות את זה עכשיו, מהר, אין זמן."
corinna by zipi copy