מה עושים כשבאחוזתי פולש נאחז?

 strawberryהבוקר, עוד בטרם פקחתי עיניים, כמדי יום דיווחתי לעצמי את סדר היום: תחילה הריטואל ההיגייני/טקסי הניקיון והבריאות ומיד אחריהם אשב ליד המחשב לכתוב לספר התשיעי שעובדת עליו מעל לשבע שנים. והנה, בעוד עיניי עדיין עצומות, אני שומעת רחש בחלון, מין צוויץ מנסר על משור זעיר.
מה זה יכול להיות?
הליכה בנעליים אצל השכנים מעל?
רגיל אצלם להחרים שימוש בנעלי בית.
אז אולי יש שם היום מנקה?
קרבתי לחלון ואז הופיע: עכבר.
קראתי אליו כמו לחתולים, מלה שאולי היא רומנית ואולי מורשת האימפריה הטורקית: "קישתא!"
מיד ומהר מאד ברח.
בחנות קטנה מאלה ששורדו את הקניונים טיפס בעל החנות על סולם וכשהוא שולף מלכודת מצוחצחת – שאל איזה גודל העכבר.
"קטן, אבל אולי יש לו אבא ואימא."
"מישהו בא לקנות אצלי עכבר. למחשב. אמרתי לו שיש לי רק מלכודת לעכבר."
הלכתי משם לסניף של 'ספייסס", בהנחה שגם לעכברים מגיעה גבינת צמרת.
אנשים שחיכו בתור לבחירותיהם גיחכו במבוכה. אבל המוכרת אמרה לי בחומרה: "תשחררי אותו בשדה, לא צריך להרוג אותו."
מאיפה היא מוציאה שאני הולכת להרוג אותו? אהה להציג שאלה כזו לאנשים שקונים גבינה לעצמם, יש בזה מן הסאדיזם?
אמרתי לה, "הם מביאים מחלות. טיפוס."
מן האינטרנט: "על גוף העכברים ישנם עשרות טפילים מסוכנים כדוגמת קרציות, פרעושים וכינים. הגוף של העכברים מכיל מחלות. דרך המזיקים יכול לקרות מצב של העברת מחלה אל האדם."
היא אוהבת בעלי חיים. נגיד, ייכנס אריה לחנות. יסרב בנימוס לטעימות הגבינה ויאמר, "לא, אני מעדיף לטרוף אותך, את המוכרים והמוכרות ואת כל קהל הלקוחות."
עכברים לעומת זאת, אוכלים מכל הנמצא להם וגדל בגינה. "הם אוכלים זרעים, דגנים, חלבונים ומן הצומח כמו ירקות ופירות" (מן האינטרנט).
השבוע חיסלו את תות השדה ואת כל העלווה של שלושה שתילי פלפל צעירים.
אני אומרת לכם, העולם הזה הוא ג'ונגל.
בפייסבוק מייעצים לי לפתות עם 'במבה’.
בדיוק עכשיו כשמשרד הבריאות מטיף לחדול מהרגלי הבמבה?
אני אומרת לכם/ן, העולם הזה, של עכברים וא/נשים, משתגע.
corinna by zipi copy