איך להכין סרט לתחרות, איך?

נתבקשתי להכין סרטון בלי לפחד כלל.
עוד תחרות על ראשי?
"אבל הפרס קורינה, הפרס לא הולך ברגל."
ישבתי וכתבתי תסריט יום ולילה ועוד יומיים.
גייסתי מתנדבות להופעה.
בהעדר מצלמה סלולארית או סטנדרטית – אמרו המתנדבות, “לא נורא, נצלם את עצמנו ונשלח לך.”
הגיוני: אחת באמסטרדם (ערגה בתי הבכורה), השניה על ספינה אי שם בקריביים או בים התיכון (אוריאן נכדתי הבכורה), השלישית עם ילדיה בפלורידה אזור מיאמי (שרון, אורי – בן שש, נציג עולם הגברים – ונועה בת השמונה, ילדי אחותי) – ואני בתל אביב.
הרביעית שבבנימינה באה עם הבת הקוסמת אביב – לה כן יש טלפון סלולארי. אביב צילמה את הקטעים שלי ואת ריקוד הפלמנקו של לילך בתי ואמא שלה.
צילמו וישבתי ליד המחשב, לערוך.
באפל הנייח יש תוכנת עריכה. לקח יום ולילה ועוד יומיים ופיענחתי את התוכנה, הסרטון קם – ועדיין היה זקוק לאומנת מיומנת.
מי אם לא ערגה, יוצרת מעל לתריסר סרטים דוקומנטריים שקיבלו פרסים בינלאומיים, אפילו מידי נסיך מונאקו?
שלימות באה לפעמים בשניים.
או אז עלה בדעתי הרעיון הגאוני – לעיין בתקנון תחרות הסרטונים.
ראיתי שהסרט שלי לא מצולם ברצף ולא מצולם בסלולארי.

 

הוי, כמה נורא! קורינה בצרה! from Corinna Hasofferett on Vimeo.

כלומר, הצלחתי להשתמט מן התחרות.
צריבות מן הילדות ברומניה שם בסוף שנה מחלקים פרסים וכמה שלא השתדלתי שלא להכין שיעורים – בסוף השנה קראו לי לפרס ראשון.
זה כבר נושא לספר שבכתובים – התשיעי למניין.
corinna by zipi copy
בקיצור: (אל) תכינו ממחטות!