מעשה במכה

הערב נזכרתי בעניין המזוזה

לא שלא הייתה לי אף פעם מזוזה, הייתה בדירת שיכון לזוגות צעירים, שנקנתה ב-1966 קומפלט עם מזוזה.
המשקוף היה משקוף עץ שלימים הוחלף בדלת 'פלדלת' אליה המתקין העביר את המזוזה בלי לשאול את הרבי או אותי.
לפני כשנתיים, ליתר ביטחון הוחלפה אף דלת זו באחת שעוד יותר פלדלת והגלתה כמבחן 'שיבולת' לכל הנכנס בעדה, מראשון ועד לאחרון.
שהגיע ביום שלישי שעבר, עטוי ציציות.
שלח ידו אל המשקוף, אף כי הייתה לו שהות לבחון אותו כשהמתין – שלח ידו פעם ופעמיים בדרמטיות – והחזיר אותה כנכווה.
עשה מלאכתו. ביקש את הפרטים שלי, "אולי תצטרכי לשלם."
לא נבהלתי.

לפני שיצא בעד אותה דלת פלילית אמר, "רק עצה אחת קטנה, אם מותר," שח ולא חיכה להיתר, "תתקיני מזוזה. את יודעת – ביציאת מצרים אלוהים פסח על היהודים כי היה להם סימן על הדלת, אז כדאי. לא, זה בכלל לא אמונה תפלה, זה כתוב בתורה."

אמרתי לו, בנועם, "עצה נותנים כשמבקשים ממך עצה. אם הייתי אומרת, 'שמע, אני מתלבטת, לשים או לא לשים מזוזה', אז היית יכול לייעץ. עצה שלא התבקשת לתת היא תקשורת פולשנית." (נדמה לי די בביטחה שאת סוף המשפט לא אמרתי, שמא חלילה ייעלב… בינינו, כעת אני מצטערת שלא ביררתי אם האיש 'חוזר בתשובה'. הרושם שלי הוא שהחוזרים בתשובה הם יותר מסיונרים מהרבי מלובאביץ, כמו דרושים לו נוספים לאישור השינוי שעמו).
הנה, אני לא נקיה מסטריאוטיפים.
או מתבניות. בהחלט דנתי ביני לביני, להתקין או לא להתקין מזוזה? זמן מה אפילו חיפשתי מזוזות – ומצאתי את כולן, נו, איך לומר בעדינות בלי שאף אחד ייעלב? מצאתי אותן או אחידות, או וולגריות, או אחידות בוולגריות שלהן. ויקרות אש. החב"דניקים דורשים תשלום עבור המצווה אלא אם כן תביאי להם יותר אישורים ממה שדורש הביטוח הלאומי, תוכנית ויסקונסין והמפלגה הדמוקרטית/רפובליקנית בניו יורק.
ואז שמעתי קול קורא בגני, קורינה, אייך? מה אכלת שאת מתלבטת? שהאורחים לא ייעלבו? הלוא הם באים והולכים ואת נשארת עם מזוזה שלא מזיזה לך, מכשירת אמונות תפלות שכמותך. כינים? בהם כבר הדביקה אותה מספרת צמרת – כשהייתה מזוזה. ארבה? זה היכה בקיבוץ בשלהי 1957? – ושם באמת לא היו מזוזות. מאז כבר יש בתי כנסת בקיבוצי השומר הצעיר אפילו – והארבה באמת נעצר, לא הגיע לתל אביב, אפילו שלי כבר לא הייה משקוף עתיר מזוזה לעצור בעדם.
תשבי יתרץ.

corinna by zipi copy