שיעור באנטומיה שלימד אותי בנט, שלימדו אותו קודמיו ורעיו

Fascism_a_3פעמיים ביקרתי ברומניה כששלט בה צ’אושסקו, ב-1973 וב-1976.
בביקור הראשון זועזעתי.

בביקור השני ראיתי כי דברים רק הורעו, כל יום יצאו צווים חונקים נוספים, חודרים לכל נים ונים של החיים והנפש.

למשל, שאסור להכין משקה צויקה בבית – ולו לשימוש ביתי.
בספרי ‘סודות’ יש שני פרקים על כך. הבנתי אז שהדרך של הדיקטטורה לשלוט היא להוציא כל יום הצלפות חוקים חונקים נוספים, כך שלא יהיה רגע להרים את הראש, להתקומם.

וזה, אם עוד לא שמתם לב, מה שקורה בימינו: אין יום בלי החלטה פשיסטית נוספת.

כן – את לאסור את אלתרמן הקדים לאסור את מחמוד דרוויש ומחר, אם זה עדיין לא קרה, מישהו ייזכר בס. יזהר. ומה עם דליה רביקוביץ?

צריך לעזור לבנט ולחבר סייעיו המסורים, שיכירו היטב את נבכי הספרות העברית לדורותיה. בואו נשלח להם רשימה מנומקת ומגובה בדוגמאות אמת. הלוא זה ים עמוק. ואם כבר, כמה זמן נחכה עד שירעיף חסדו על תרבות העולם, מהקף לנשק ועד לגרניקה של פבלו פיקאסו ועד לימינו.
לפני שנים הייתה מחלקה או חלקה במשרד החינוך שנועדה לחנך לדו-קיום בשלום. פנו אליי וביקשו סיפור שכתבתי לבני הנעורים על מפגש משפחה יהודית עם משפחה ערבית בתחילת שנות השבעים. הסכמתי שיעלו את הסיפור בחוברת אוסף סיפורים – מילא שמשרד החינוך לא זכר לשלם לי שכר סופרים – גם שמעתי מילדי שכנים שלמדו מהחוברת בבית הספר את אותו סיפור תמים. ‘דפים ורודים’.
כיום אותה חוברת אולי חבוייה בארכיון הקרוי משרד החינוך.

ראו איך עכשיו, גם עכשיו, כולנו, במקום לקום יחד נשים וגברים, בהרמת הראש מן הרכינה – נותנים לעורף לערוף, כי לנו זה לא יקרה. לנו יקרה רק טוב.
ולמה לוחמים בנט וצבא נתיניו ונתיני נתניהו בשוברים שתיקה על העבר, אם לא כאזהרה מפני שבירת השתיקה על ההווה המתהווה לעתיד.

שהופך את צ’אושסקו לסתם ילד מופרע. הצ’ק הזה, שאנחנו מעניקים יום יום לשוברי העתיד שלנו עד דור אחרון, הולך כל יום ונפרע. עד אין תקנה.

corinna by zipi copy