הידד למדלגים

א.
חדשות טריות: ח”כ מסויים הלך ברחוב ונדקר על ידי מגל. נפל לארץ. מיד אנשים טובים רצו להציל את המפגע, להוציא לו את המגל מהיד, להיות נוכחים, לראות, לספר לנכדיהם “הייתי שם!”
“ומה עשית, סבא?”
“דילגתי מעליו.”
"ואם היית יודע שזה חבר כנסת? גם אז היית מדלג מעליו?”
"בוודאי. צריך להציל אחרים שהוא היה עלול לדקור.”
“זה הוגן, סבא ששלושים איש צריכים להציל מישהו שטרם נדקר? הגיוני שאף אחד לא יתכופף, יעצור את הדם, יעודד את הנפש, מתוך חמלה ועריבות הדדית, מתוך אנושיות?”
“הגיוני ותפסיקו לחרטט, השלושים, הם היו גיבורים. מה אם היה מגיע דוקר שני ופוגע בהם כשהם כפופים מעל לח”כ המסויים? למזלי נשארתי בחיים כדי לספר זאת לך נכדי. אנחנו לא בירושלים. אנחנו בסדום. אסור להביט לאחור. אל תתבלבלו.”
http://news.walla.co.il/item/2903476

"נכון, אתה צודק סבא יקר. נחוצים שלושים רודפים כדי לתפוס את הנרדף: מנין אחד כדי לתפוס, כל אחד אחת מאצבעות ידיו, מנין שני כדי לתפוס, כל אחד אחת מאצבעות רגליו, מנין שלישי כדי לקחת מידיו את הסכין המגואלת בדם אישה בת שמונים זניחה – להעביר את הסכין מיד ליד כדי להספיק כדין רודף לפני שתגיע המשטרה להשלים את המצווה. בלי להביט לרגע לאחור שמא ייהפכו למלח שבידוע גורם לבצקת ריאות ומסוכן. אני לא מתבלבל, סבא. ברור לי איפה אני נמצא."

ב.

ראשית, כל הכבוד וכבוד ענק לכן, ח”כ גרמן, ח”כ אלהר, ח”כ מירב מיכאלי ולכל התומכים ומצטרפים אליכן.

כזאת דרשתי גם תבעתי ולמעלה מזה: מה עם המשכורות שלהם שם?
בדיון שהיה בוועדת כנסת שניהל מי שכבר הלך לעולמו – אז לא אנקוב בשמו – אמר היו”ר דנן לנציגי החברה, שלא איכפת לו מה הן המשכורות שלהם, העיקר שלא יחרגו מן האחוז שהותר להם.
ברוחב לב מה זה ענק שבענקים היה לו לא-איכפת.
דברים שרשומים בפרוטוקול הכנסת, בלשון נהירה להם ושקופה לנו.
עושקים יקרים, העיקר שלא תחרגו מן האחוז שהותרנו לכם לעשוק את מנוצלי השואה. אין חוסמים שור בדישו.
מה עובר עליכם, חברות הכנסת, היועץ המשפטי, כל המאה ועשרים והממשלה המשילה למשל ולשנינה? הלוא תחסמו סוף סוף את החופנים ידם לתוך הקופה שקיבלו כפיקדון קודש.
או אז יום אחד יוכלו לספר לנכדי נכדיהם, שאת מלאכתם מלאכת קודש עשו לגמרי בהתנדבות, כראוי. משכורות ממקומות אחרים לא חסרות להם.
אין כיסים בתכריכים ואין לעשות כבשלהם, במה שהותירו מי שאפילו תכריכים לא ידעו.
מה ההבדל בין שלושים מדלגים בנובמבר 2015 מעל גוף בת שמונים דקורה מדממת – לבין משרתי עצמם בחברה להשבת רכוש נורא, המדלגים מעל חובתם למנוצלי השואה?
corinna by zipi copy