בארץ לא ידעתי: מאיר פעיל

beeretz_book"חבר שלנו, שעד היום בכרמיה, זרו סיפר לו שיחד עם טליק הוא ירד לדיין ואמרו לו, שלא לעשות את זה כך, אלא רק בשריון."

יכול להיות

"ודיין אמר, אל תבלבלו את המוח, זה כבר סגור. "

לא מכיר. זו גם הצעה לא נכונה, מאחר ואישרו לפוצץ רק את המשטרה.

"אי אפשר היה לעשות את פעולת קלקיליה, רק בתותחים שיורים מרחוק?"

לפי מושגים של היום, את המשטרה אפשר היה להחריב בתותחים שיורים אפילו ממרחק קילומטר.

"ואז, ב-1956?"

את המשטרה הזו אפשר היה להרוס עם תותחים בכוונון ישיר.

היו שם טנקים. ניתן היה להרוס אותה עם טנקים, אבל רצו לפוצץ אותה לגמרי.

היא באמת קרסה. נעלמה.

"מה היה קורה אם לא היו הורסים לגמרי, אם היה רק – – "

החליטו לפוצץ. לא משנה – –

"אבל בגלל זה הרי הוא נהרג. לא?"

הוא, אבל לא – –

"אלי."

אלמלא הפרשה הזאת של החדירה לעומק היינו בשיעור אבידות סביר.

"כל אדם שנהרג הוא – – "

אם אתה רוצה לומר להם: "אנחנו את המשטרה הזו רוצים לפוצץ לגמרי", אז צריך לפוצץ לגמרי. אני לא נגד. צריך לעשות בשכל.

גם לא הרבה נהרגו שם, אצל מוטה. לא יודע, אחד או שניים.

"אחד, עדיין זה בן אדם – "

אז מה?

"שהחיים שלו נקטעו – – "

אז יש לך בעיה עם זה – –

"מאד. לא רוצה שייהרגו."

אבל צבא בנוי למעשים כאלה וכאלה.

"האם צבא מחושב על איך לחסוך חיי אדם?"

לא. הוא בנוי על איך לבצע משימות – –

"לא על איך לחסוך – – "

בדרך הנבונה ביותר והזולה ביותר מבחינת חיי אנוש.

"אז במקרה הזה הדרך הזולה הייתה שלא ילכו לשם. שיפגיזו – – "

לא. אי אפשר היה להרוס את המשטרה, בלי להיות שם.

"אבל אפשר היה לפגוע בה."

לחורר. החליטו לפוצץ אותה לגמרי – –

"מבנה. הרסו מבנה וחיים של אדם."

המשטרה נכבשה לפי המושגים הצבאיים וזהו.

"אם לא הייתה נכבשת והייתה רק נהרסת, מה היה? עדיין המסר היה, לא?"

הייתה מחוררת. היו בונים אותה מחדש וממשיכים לירות עלינו

אני לא הסכמתי לפעולות התגמול, חשבתי שזאת לא שיטה של מדינה.

השתמשתי בבדיחה של אבא שלי

אז היה חי, זכרונו לברכה. הוא אמר לי, בצחוק:

"כל פעולות התגמול שלכם, מזכירות לי בדיחה של הרשל'ה אוסטרופולי: נשכר פעם להיות בייביסיטר. משפחה יהודית של חמש, שבע נפשות. ההורים חזרו בשתיים בלילה, רואים – הפעוט הקטן ביותר, בן חצי שנה, על הרצפה, והרש'לה עם מכנסיים מופשלים, מחרבן עליו.

'השתגעת, מה אתה עושה, הרש'לה?!'

אז הוא אומר, 'א קאק פֿאַר א קאק. הוא חירבן עליי, אני מחרבן עליו.'

ככה כל פעולות התגמול שלכם."

השיטה של פעולות התגמול אבא שלי צודק, זה 'א קאק פֿאַר א קאק'. אין לזה תועלת.

אפשר לעשות שקט בגדה וברצועה. אם יכבשו אותם מחדש. ישראל יכולה לעשות את זה. אבל לשם מה יכבשו מחדש, אם אין לנו תוכנית פוליטית קונסטרוקטיבית לאחר כך?

אם אתה כובש מחדש, מציע שלום, חומה, תקימו מדינה פלסטינית, בגבולות הקו הירוק, לצידנו, נפנה את ההתנחלויות שעשינו בטעות זה יכול לעזור.

אבל כשאתה עושה כל פעם 'א קאק פֿאַר א קאק', עם מטוס או עם חיפוש פה וחיפוש שם – אז אנחנו מפעילים נגדם טרור. טרור יותר מסיבי, יותר חזק אבל טרור

היום אנחנו שולטים בגדה, לכאורה. ברצועה.

אז אנחנו כבר עושים פעולת טרור גדולה.

עושים פשיטה לתוך העיר עזה, מפוצצים בית או שניים, מהאוויר או מהקרקע, מסתלקים.

ככה נמשך, 'א קאק פֿאַר א קאק'.

זה ביטוי טוב של אבא שלי.

"נראה לי שזו החלטה די קשה, להיות בצבא כשאתה בעצם נגד מלחמות ורוצה שלום, לא?"

קטע מתוך בארץ לא ידעתי/רומן רב קולי. קולו, תשובתו ושאר הדברים כאן. 

corinna by zipi copy