כמו אדנאור

15752_756496057747256_7023483105194582746_nהבוקר, אבל ממש בבוקר, סביבות השעה שבע, נעמדת אישה מעבר לגדר המרושתת: “כפרה, את כל יום  בגינה. אני אוהבת אותך."
אני מניחה הכל ובאה אליה. אישה גדולה, מבטא זר. ממרוקו?
“העץ הזה מהודו, אצלנו בהודו.” היא אומרת. “אני עובדת כאן, אצל ש.”
“מאיפה את מכירה את המלה ‘כפרה’?”
“למדתי באולפן בהודו עברית.”
היא מצביעה על העצים שבמקור מאפריקה, דרום אמריקה, מקסיקו – ועל שיחי הבננות, “זה בהודו. וזה בהודו. וזה בהודו גם.”
אהבת הגינון היא שפה בינלאומית לא פחות משפת המוסיקה. עובדה.
היא רוצה לבוא לעזור לי בגינה.
“אני משלמת.”
נטלה מידי שני ענפים של עץ הנים, חוברת כף יד אל כף יד בתנועת התודה הידועה.
חזרתי מאושרת אל פיזור חיפויי נסורת העץ. כל יום בגינה הוא נצח קטן. עובדה.
corinna by zipi copy