השבלול כמשל לחיים

safe_image.phpכשהיינו ילדים וילדות, שרנו להם שירים בכל השפות, בלי מערכת בחירות, אותם שירים דור אחר דור.

כפויי טובה שכמותם, רק גדלנו והיינו לחקלאים אורבניים, הראו לנו אלה את פרצופם האמיתי.

מה לעשות, זועקים מכל גינה בעיר ובכפר: אנחנו עובדים ביום ואלה באים בלילה בהמונים המפרודיטים הולכים ומתרבים, חומסים הכל.

ובכן, חשוב שיהיה לך קיפוד בגינה. אצלי הם כל כך מרוצים מקצבת המזון שיש כבר משפחה שלימה.

חשוב שתהיה קערה שטוחה של מים בגינה, בשיל הקיפוד/ים.

ראוי לסדר פינה של גזרי עץ רקובים וענפים שיוכלו שם לבנות סוכת שלום.

ואם הקיפודים לא מתגברים על העם הרב הזה של משחיתים, אפשר לצאת בלילה עם דלי ו/או שקית כפולה, לאסוף את השבלולים אחד אחת ולהעביר אותם את הכביש למגרש של עשבים.

עכשיו אביב וזו עונת ההתרבות שלהם.

השבלולים המהפרודיטים. לא רק שכל שבלול הוא גם שבלולה, כמות הביציות שהם מטילים אחת לעשרה ימים היא אסטרונומית.

אם לא די בכך, ככל שהשבלול צעיר יותר הנזק המיידי שלו גדול כי הוא צריך מהר מאד לגדל את הקליפה המגינה. e.wikipedia.org/wiki/הרמפרודיט.

כל אלה למדתי בעיקר מאתרים באנגלית אך הנה מה הויקיפידה אומרת – מידע חלקי אך בעברית: http://he.wikipedia.org/wiki/חלזונות
בתמצית
השבלול אינו ידיד החקלאי/ת האורבני/ת אורגנית. הוא רואה בה פועלת שלו, שטורחת להכין לו סעודה – ואינו בררן כלל, כל צמח טעים לו, אחרי שהרס והפך את הירוק לכמוש.
החשפויות, הן אוכלות את הירוק. אפשר למצוא אותן מתחת לקרשים או קרטון שמניחים בגינה, שם הן מסתתרות בלי לדעת שזו מלכודת.
אהה, עוד משהו חשוב, אם עוד לא תפש אותך יאוש… השבלולים הנראים הם בקושי חמישה אחוז מהאוכלוסיה. הרוב מסתתרים באדמה. הדרך להוציא אותם משם, בעיקר את הקטנים, היא בהשקייה, אז הם יוצאים לראות מה יש להרוס היום.
הצילו!
corinna by zipi copy