על הסלמון ועל העוקץ

בהארץ מתפרסמת רשומה בבלוג חדש, אמיץ וחשוב.

אמרתי תודה על המידע והתשובות והטירחה. באמת שהכותב  ראוי רק להוקרה – אבל טרולים בנו לעצמם משרד עצמאי של מבקר מדינת הבלוגוספירה והפעם העברית לא די עילגת בעיניהם.
קראתי את המידע המדהים והבנתי שצריך לאתר אומגה 3 ממקורות צמחיים אורגניים ולתת לסלמון ולהליבוט תנאי מחייה נורמליים, נקיים מזיהומי כספית, אנטיביוטיקה וחומרי גידול.

החיים לא קלים זה מכבר.

ב-1976 קראתי בנשיונל גיאוגרפיק על א/נשים בארצות הברית שהחליטו להתרחק מהערים ולחיות חיים בלא תלות בספקי מזון.

self reliant.

אין לי מושג לאן התגלגלו, איפה הם עכשיו. ארצות הברית, בניגוד לדעות הקדומות, יש בה גם אנשים רבים וגם טיפוסים שונים, ייחודיים.
במסגרת טיול ארוך שם עם בני, שהיה אז בן שמונה, יצרתי קשר עם העיתונאי והוא הביא אותנו לאחת המשפחות באזור מגוריו.

מדינת אינדיאנה.

החזיקו פרה ומצאו בחלב שלה פסולת רעילה ממפעלי וסטיגנהאוז.

בדאבון לב נאלצו לחפש פתרונות מגורים אחרים.

המשימה הזו של ניקוי עולמנו מרעלים ויהי מה, כעת על כולנו לוחצת, ובעיקר מחייבת אותנו ללחוץ את הממשלות.

חובה להפסיק באיבחה אחת את שוד הבריאות הפושה בכל.

כמה משעמם הכוח להרע ומגוחך.

ברוח המשפט הרומני, “הבית בוער והסבתא מסתרקת” – צריך לתקוע לממשלות וגם לכל אחד ואחת מאיתנו את הפנים מול הראי.

הרעלים האלה בחי ובצומח, לא מפלים לטובה אותנו, צמחונים, טבעונים, קרניבורים.

גם כאשר אנחנו צורכים מזונות  צמחיים ‘אורגניים’ – אין לשכוח באיזה מים הם מושקים, מהו האוויר שהם נושמים.

ובלבד שתהיינה שלוש חנייות לכל משפחה, ושפע מסיכות לממשלה.

corinna by zipi