עיתון העיר: כתבה בעקבות מלחמונת

 

3f936f803ad8c214b364cb98b709bda7כשהתחלתי לגשש את צעדיי הראשונים בעבודה על 'נופי הנפש', נפקחו עיניי לראות שאפליית סופרות בתחומי פרנסה היא בישראל אוניברסלית.

גם פרס הוא פרנסה. או משרת יו"ר – ששכר והטבות בצידה – בה בשבעים השנים שעד לאותו זמן לא זכתה ולו סופרת אחת. שבעים שנה.

1993. מה נשתנה מאז, שם – ובבחירות הקרובות לראשות עירייות?

corinna by zipi

מועצת הספר הגברי/נורית לויליכט
(העיר, 17.12.1993)

הן קוראות לעצמן "קבוצת השבע": קרן אלקלעי, אמירה הס, אלינועם שלו (שולמית אפפל), נגה טרבס, קורינה, לידיה קנכט ונידא חורי. שבע משוררות וסופרות שהתאגדו החודש כדי להילחם להשגת שוויון זכויות לסופרות ומשוררות.

"יש הבדל עצום בין מה שנקרא תעסוקת נשים סופרות ומשוררות לבין מה שקרה איתן בהוצאות הספרים…"

העיר: כיוון שלעיסוק בספרות ובשירה בישראל אין בסיס מסחרי, סופרים ומשוררים נאלצים להתפרנס מעיסוקים שאמנם קשורים לכתיבה, אך אינם הכתיבה עצמה. בין העיסוקים האלה אפשר לכלול משרות באגודת הסופרים, משרות עריכה בכתבי עת שמקבלים תמיכה ציבורית כמו "מאזניים", הדרכות בחוגים לכתיבה יוצרת, משרות שונות בוועדות ובמינויים לקונסול תרבות שקובע משרד החוץ.

"כל התפקידים האלה חסומים בפני נשים. קחי למשל את "מאזניים", כתב העת של אגודת הסופרים. אני לא יודעת על אף אישה שערכה אותו. "

העיר: מה זה קונסול תרבות לעומת רשימה ארוכה של רבי מכר שהוציאו נשים.

"את מדברת על הצלחת ספר במכירות ואנחנו מדברות על פרנסה. למקומות שבהם מדובר בכסף גם סופרות מצליחות במכירות לא מתקבלות. באדריכלות או בהנדסה, למשל, זה היה קורה?"

העיר: אתן טוענות, בעצם, שאנשי ספרות שוביניסטים יותר מגברים ישראלים ממוצעים?"

"זו גילדה של גברים. "

העיר: גישת הפוליטיקלי קורקט הזו לא מוגזמת?" 

"המצב מחייב אותנו לפעול כך. אני לא מוכנה שיגידו לי שהעורך הנוכחי של מאזניים פוטר מכמה מקומות עבודה ומתוך סולידריות עם מפרנס משפחה נתנו לו את העבודה. נמאס לי שאומרים לי את זה. למה אתנו אף פעם לא עושים כאלה חשבונות? רוב המשוררות והסופרות מפרנסות את עצמן ומפרנסות ילדים. הן ראש משפחה. השיקול הסוציאלי הזה, שעולה כל הזמן בהקשר לעבודות מפרנסות לגברים, לא עלה בהקשר אלינו. אנחנו לא מוכנות לזה יותר."

העיר: את טענות "קבוצת השבע" מחזקים שלושה גברים, עורכי הוצאות ספרים מסחריות, הנמצאים בקשר עם אגודת הסופרים ועם ועדות שונות לחלוקת פרסים. השליטה הממושכת של גברים בתחום הספרות אכן יצרה, לדבריהם, מצב שבו סיכוייהן של סופרות ומשוררות לזכות במשרות מפרנסות בתחומים שנושקים לספרות קלושים. העובדה ששלושת העורכים התעקשו להישאר בעילום שם מעידה יותר מכל עד כמה מרכזי הכוח, שנתפסים כנותני הזדמנויות פרנסה לנשים, מגבים את האפליה.

"… צריך שתקום יחידת שיטור שתפזר כל ועדה או ישיבה שבהן אין מספר שווה של נשים וגברים. שיכריזו שכל התכנסות שאין בה שוויון היא התכנסות לא חוקית."

העיר: "אתן תאיישו את יחידות השיטור?"

"כולם חייבים להבין שאנחנו כועסות כי מדובר בפרנסה. אני לא בן אדם מיליטנטי אבל אני מאמינה שעם שינוי, האגודה והגופים הספרותיים יזנקו, וחומרי הלימוד בבתי ספר ובספריות ישתנו."